במהלך הקורס מציאות רבודה למידה ניידת היו לי חוויות רבות מעניינות בתחום נידון. אך אם לומר את האמת ההתעניינות שלי בתחום התחילה עוד הרבה לפני קיום הקורס, כאשר כמורה בבית הספר תיכונט עודדו אותי לא פעם לחקור שיטות למידה חדשניות ומעניינות אשר יכולות לתרום לפיתוח ההוראה שלי בכיתה ופיתוח שלי כמורה טכנולוגי במאה ה21. ההוויה היום יומית בתיכונט היא כזו שמעודדת את הצוות לחשוב מחוץ לקופסה ולהיות כמה שיותר מקוריים אם בפן הפדגוגי ואם בפן הטכנולוגי.
בתוך הסביבה המעשירה של בית הספר קיבלתי לראשונה רעיונות לשילוב תחום מציאות רבודה בתוך תהליך הלמידה של תלמידיי. קיום הקורס היווה עבורי קטליזטור משמעותי להטמעה של תכנים וכלים אלה בתוך תהליך הלמידה הסדור והמתמשך של התלמידים. בנוסף לערך הטכנולוגי אשר משתקף בבירור דרך תוצרי הקורס, אני מאמין מאוד שההיבט החינוכי-ערכי הוא גם כן נדבך חשוב בתוצרים שהתקבלו כפי שכוון אליהם בדרישות הקורס.
אני מאמין כי שילוב משמעותי בין כלים טכנולוגיים לבין העולם הפנימי של כל מורה וגישותיוהפדגוגיות מהווים גורם משלים זה לזה ולא נמדדים רק במידת המוכנות של המורה להתקדם אל עבר העולם הטכנולוגי של המחר לעומת קבעון בשיטות הוראה מיושנות. החיבור בין שני ההיבטים הוא עמוק הרבה יותר ואני מפציר במורים ותיקים ולא רק בסטודנטים צעירים לאמץ את הטכנולוגיה בעולם החינוכי ככלי ולא כמטרה. רק כאשר ההתייחסות לכלים הטכנולוגיים יתמקד בהבנה של המורה בכך שהם משפחה רחבה שבאה להעשיר את ההוראה ולא להחליף את ההוראה, רק אז אותם מורים יוכלו להתמסר לקדמה בהיבטים התואמים לתפיסותיו הפדגוגיות.
אלמנט נוסף בקורס שאני מאמין שמשמעותי מאוד ואף רצוי מאוד שיאמצו אותו בגישה רוחבית לכלל הסטודנטים במכללה הוא האמירה המאוד מהותית שעולה מתוך הרפלקציה הפנימית של כל סטודנטכאשר הוא שואל את עצמו מי אני כמורה? אותה שאלה שלא עמוסה בדרישות לאזכר הוגי דעות בעולם החינוך או לבצע סקירות ספרות אינסופיות על נושא נתון מהווה בסיס משמעותי לניתוח אותנטי של התהליך שכל סטודנט עובר במהלך שנות לימודיו ולקראת בנייתו כמורה ומחנך. אין לי ספק שמרבית הסטודנטים בעלי אחריות עצמית מינימלית לכל הפחות מבצעים בינם לבין עצמם תהליכים של רפלקציה ושיפור מתמיד במטודות ההוראה גם ללא עבודות תהליכיות או סמינריונים.אבל השאלה הכל כך פשוטה הזו שסביבה רוכזה המשימה המסכמת של הקורס גורמת לכל סטודנט להתבונן על רובד עמוק מאוד ומשמעותי מאוד בעצמו.
אני מאמין שאומנם השאלה עצמה והתוצרים הראשוניים שכל סטודנט חלם להביא להיצג המסכם אולי שונים במהות מההיצג הסופי, אך התהליך הפנימי המשמעותי שכל סטודנט עבר ברפלקציה הפנימית האותנטית שלו בתהליכי ההכנה של המיצגים ובקורס כולו מהווים חלק חשוב וקריטי בסיכום תהליך ההכשרה ואף בסיכום ביניים או סיכום שנה ראשונה כפרח הוראה. בכל שלב הסטודנטים התייחסו אומנם להיבטים שונים והגיעו למסקנות שונות, אך ההתבוננות לטעמי הרבה יותר אותנטית ומשמעותית מכל מטלה לימודית אחרת.
